אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ ואח' נ' סאני אלקטרוניקה בע"מ ואח'

החלטה

1.בשנת 2007, עם הגשת התביעה דנן, עתרו המבקשים לפטור אותם מתשלום האגרה. בהחלטה מיום 9.6.07, דחה בית המשפט (כב' הרשמת (כתוארה אז) לושי-עבודי) את הבקשה. כעת, מונחת בפני בקשה, לפטור את המבקשים מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט.

2.בתצהירו של המבקש 2 נטען, כי מצבו הכלכלי האישי, כמו גם מצבה של המבקשת 1, אשר איננה פעילה מאז שנת 2009, אינו מאפשר את תשלום המחצית השניה של אגרת המשפט.

המבקשים טוענים, כי לא ערערו על ההחלטה הדוחה את בקשתם למתן פטור מאגרה, שניתנה בעבר בעניינם, נוכח פרק הזמן הקצר שעמד לרשותם, ומחשש לחלוף תקופת ההתיישנות. לטענתם, את המחצית הראשונה של האגרה שילמו, לאחר שחבריו של המבקש 2 נאותו להלוות לו את הסכום הנדרש, אולם כיום, לאחר שנטל הלוואות רבות מקרוביו וחבריו, לא עלה בידיו לגייס את הסכום הנדרש לתשלום המחצית השניה.

המבקש מציין עוד, כי בבעלותו חלק בנכס שקיבל בירושה מהוריו, אולם נכס זה הינו נשוא מחלוקת משפטית בינו לבין אחיו, ועל כן, אין באפשרותו להסתמך על הנכס, כבסיס למימון התשלום הנדרש לאגרה. בנוסף לכך, הודיע למבקש בנק לאומי, כי הוגשה כנגדו תביעה, ובמסגרתה התבקש עיקול חלקו בנכס.

בבקשתו, פירט המבקש את הכנסתו החודשית הממוצעת, העומדת על סך של כ – 10,000 ₪ ברוטו, הכנסה המהווה לטענתו, "שינוי מגמה", לאחר שבמשך שנים השתכר סך של כ – 4,000 ₪ לחודש בלבד, אולם טען "באותה נשימה", כי חובות העבר שנצברו, אינם מאפשרים לו "להרים את ראשו" מבחינה כלכלית.

על פי המפורט בבקשה, המבקש נושא בתשלומי שכירות וארנונה בסך 4,000 ₪ וכן הוצאות שוטפות הנוגעות לנכס (חשמל, מים, ביוב, תקשורת) בסך של כ- 1,300 ₪. בגין הוצאות טלפון בסך של כ – 400 ₪, ביטוח מקצועי בסך 700 ₪, החזר הלוואה חודשי בסך 1,000 ₪, קופת חולים בסך 190 ₪, מזון ושונות בסך 1,000 ₪. כל הוצאותיו החודשיות הנטענות מסתכמות בסך של כ- 9,000 ₪.

בנוסף לכך, מציין המבקש את חובותיו הרבים, אשר פורטו במסגרת הבקשה, ועולים עד לסך של 367,900 ₪.

אשר למבקשת 1 – הרי שהיא איננה פעילה מאז 2009, ופעילותה מסתכמת כיום בגביית חובות מהמשיבים בתביעה דנן.

המבקשים טוענים עוד, כי בהתאם להחלטות שונות של בית המשפט במהלך ניהול התיק, ניתן להסיק כי התביעה הינה בעלת סיכויים, ומכל אלה מתבקשת המסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

3.בתגובתו, טוען המשיב 4, כי יש לסלק את הבקשה על הסף. תקנה 6(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן:"התקנות") מונה את המקרים שבהם ניתן לפטור בעל דין מתשלום המחצית השניה של האגרה, והמקרה הנדון איננו בגדר החלופות המנויות בתקנה הנ"ל.

בקשה לפטור מאגרה מטעמי קושי כלכלי, יש להגיש בעת פתיחת ההליך, ובהתאם לתקנות, לא ניתן להידרש לבקשה מעין זו, ביחס לתשלום המחצית השניה, בעיתוי בו הוגשה הבקשה דנן. מכאן, כי דין הבקשה - סילוק על הסף.

זו אף זו, גם לגופה, דין הבקשה להדחות, שכן המבקשים לא השכילו לפרוס בפני בית המשפט את התשתית העובדתית המלאה. כך, לא צורף תצהיר מטעם קרוב, אשר לטענת המבקש, פנה אליו, בניסיון לגייס את הסכום הנדרש, וטענה זו נעדרת פירוט. כך גם לא צורף אישור ביחס להיקפי העבודה הנטענים על ידי המבקש, והעדר פירוט שכזה איננו מאפשר לקבוע את יכולותיו האמיתיות של המבקש, וכן את יכולתו להשיג מקורות מימון. בנוסף,לא ניתן הסבר לסך הנטען של 1,000 ₪ לחודש, אשר לטענת המבקש נדרש לו ל"הוצאות שונות". סכום מעין זה איננו מאפיין אדם המצוי במצוקה כלכלית גדולה, כנטען על ידי המבקש. בנוסף לכך, לא צרף המבקש אסמכתאות היכולות להעיד על גורל הכספים שהתקבלו אצלו כתוצאה ממכירת דירת מגורים, במסגרת הליכי הגירושין מאשתו. גם עיון בתדפיסי חשבון הבנק שצירף המבקש מעלה תמיהה ביחס להפקדות שבוצעו ולא ניתן להן הסבר.

אשר למבקשת 1, הרי שלא הוצג מטעמה כל מסמך או אסמכתא ביחס למצבה הכלכלי.

מכל האמור לעיל, יש לקבוע כי המבקשים לא עמדו בתנאים הקבועים בתקנות ובהלכה הפסוקה בעניין זה, ולא פרסו בפני בית המשפט את התמונה המלאה והעדכנית ביחס למצבם הכלכלי, ועל כן דין הבקשה להידחות.

4.המשיבים 1-3 הגישו אף הם תגובה לבקשת המבקשים בעניין האגרה, בה הפנו להחלטה מיום 9.6.07, הדוחה את בקשת המבקשים לפטור מאגרה, וציינו את העובדה כי על ההחלטה הנ"ל לא הוגש ערעור. גם מפיהם נשמעה הטענה לפיה, לשון תקנה 14 אינה מאפשרת הגשת הבקשה במועד זה, ערב דיון ההוכחות, והמשיבים 1-3 אף ציינו, כי החיוב באגרה בתביעה מסוג התביעה דנן נולד כבר עם הגשת התביעה, ואף נגזר מן הסכום שננקב בעת הגשתה (ואינו משתנה, גם אם הסכום מופחת בהמשך, רע"א 2623/02 סיס עיצוב ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(1) 717).

בנוסף, טענו המשיבים 1-3 כי סכום התביעה מנופח ומוגזם, ועל כן נועדה האגרה במקרה זה להוות "מסננת" מפני תביעות מסוג זה.

5.בתשובתם, מפנים המבקשים לגישה הליבראלית לפרשנות תקנות האגרות, כחלק מזכות הגישה לערכאות, בין היתר, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המגן על זכות הקניין. לטענתם, מצבם הורע במהלך שש השנים מאז הגשת התביעה, ולא ניתן לראות בתקנה 6(ג) לתקנות מחסום בפני בעל דין, ששילם את המחצית הראשונה. המבקשים מפנים לתקנה 14(ג), ומבקשים ללמוד ממנה, כי קיימת אפשרות לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

לשיטתם, הפרשנות המוענקת לתקנות האגרות על ידי המשיבים, יכול ותביא למצב אבסורדי לפיו, בעל דין, אשר מצבו הכלכלי בעת הגשת כתב התביעה היה סביר, ואיפשר את תשלום המחצית הראשונה, אך התדרדר במהלך ניהול ההליך המשפטי, באופן כזה שימנע ממנו את היכולת לשלם את המחצית השניה, לא יוכל לעתור בבקשה בהתאם, מה גם שלבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לבקשה לפטור מאגרה, ובכלל זה בעניין המחצית השניה.

המבקשים טרחו ופרטו את הסכומים הניכרים שלוו בעבר, אשר אינם מאפשרים להם כיום ללוות כספים נוספים, לשם תשלום האגרה. כמו כן, בתשובתם מפנים המבקשים אף להחלטות קודמות בעניינם, מהם לטענתם, ניתן ללמוד כי התביעה בעלת סיכויים.